החלטה בתיק רע"א 7361/04

1.        בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) מיום 7.7.04 בבש"א 9651/04 שניתנה במסגרת ע"א 2564/04, בו מערער המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג' נאסר) בת.א. 111/03.

2.        העובדות הצריכות לעניין: ביום 12.2.04 קיבל בית משפט השלום בעכו את תובענתה של המשיבה והצהיר כי המשיבה היא בעליו של רכב מסוג פאג'רו משנת ייצור 1994 שמספרו 02-087-90. כן נקבע כי המשיבה זכאית לקבל לידיה את הערבות הבנקאית שהפקיד המבקש בבית המשפט, שערכה הנומינלי עומד על 100,000 ש"ח. בקשה שהגיש המבקש לבית משפט השלום לביטול פסק הדין מהטעם שניתן מבלי שהוגשו סיכומי המבקש, נדחתה ביום 16.5.04.

           המבקש ערער על פסק הדין והגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט השלום בעכו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה בחלקה לאחר שקבע כי כעולה מסיכומי המשיבה, היא ויתרה על קבלת הרכב ועל כן לא היה מקום להצהיר כי הוא בבעלותה. לפיכך הורה לעכב את העברת הבעלות ברכב על שם המשיבה עד למתן פסק הדין בערעור וכן הורה - כבית משפט השלום לפניו- כי המשיבה זכאית לפרוע את הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המבקש.

           ההחלטה על שחרור הערבות הבנקאית היא שעומדת בבסיסה של בקשת הרשות לערער שבפני.

3.        המבקש טוען, כי ההחלטה על שחרור הערבות הבנקאית, אם תמומש, תגרום לו נזק כלכלי בלתי הפיך, בעוד למשיבה לא ייגרם כל נזק אם תיוותר הערבות הבנקאית מופקדת בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור שהגיש. לטענתו, משויתרה המשיבה בסיכומיה על קבלת רכב, תמה ההתדיינות בין הצדדים. עוד הוא טוען כי תוצאת ההחלטה הינה כי הוא משלם את תמורת הרכב שלוש פעמים: בעת שרכש אותו, בעת שהפקיד את הערבות הבנקאית ובעת שנלקח הרכב על ידי המשיבה. בתצהירו מוסיף המבקש וטוען כי פסק דינו של בית משפט השלום ניתן בטרם הגיש את סיכומיו, ומציין כי סיכומיו לא הוגשו במועד מכיוון ששהה בסעודיה לצורך קיום מצוות דתו.

           המשיבה סומכת ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי המבקש עושה כל שלאל ידו כדי לסרבל ההליכים ולמנוע הבאתם לסיום.

4.        התמונה המצטיירת למקרא הבקשה, התגובה והמסמכים הנלווים הינה כי התנהלותו של המבקש היא שהביאתו עד הלום. פסק דינו של בית משפט השלום בעכו ניתן לאחר שהמבקש נמנע מלהגיש סיכומיו בתיק במועד. את בקשתו לביטול פסק הדין ביקש המבקש לסמוך על טעם אחד ויחיד - שהותו מחוץ לארץ במועד שהיה קבוע להגשת הסיכומים. בית משפט השלום אשר דחה את הבקשה, נימק החלטתו בשני טעמים: האחד, כי מועד הגשת הסיכומים קדם למועד בו יצא המבקש את הארץ. השני, כי שהותו של המבקש בחו"ל אין בה כדי להסביר מדוע לא הוכנו הסיכומים והוגשו על ידי בא כוחו של המבקש. המשיב מלין איפוא על החלטה שיפוטית שהוא עצמו תרם במידה ניכרת לתוצאתה. 

5.        לגופו של עניין, כידוע, הכלל הינו כי אין לעכב ביצועו של פסק דין שעניינו חיוב כספי, אלא בנסיבות חריגות שעיקרן בשאלות האם למבקש סיכויים טובים בערעור והאם יהא זה מן הנמנע או קשה ביותר להשיב המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעור, או שביצועו המיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) בעמ' 859; בש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) חנני נ' פקיד שומה חיפהפ"ד נ(5) 403, 405).

           טענתו המרכזית של המבקש היא כי מימוש הערבות יביא לקריסת העסק שבבעלותו. הכלל בעניין זה הינו, כי השלכות ביצועו של פסק דין על מצבו הכלכלי של חייב אין בהן, כשהן לעצמן, כדי לעכב הביצוע, אף אם הזוכה לא ייפגע פגיעה ממשית כתוצאה מדחיית ביצוע פסק הדין (ב"ש 4403/94 ויצמן ואח' נ' דאודי(לא פורסמה, ניתנה ביום 14.8.94). יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מעמדה שהובעה לפיה אל לו לבית המשפט להתעלם מהשלכות ביצועו המיידי של פסק הדין על עתידו של החייב, וכי תיתכנה נסיבות יוצאות דופן, בעלות חומרה מיוחדת, בהן יהא בית המשפט נכון לעכב ביצועו של פסק דין כספי. כך למשל, כאשר ביצוע פסק דין כספי עלול להוביל להתמוטטות כלכלית של החייב (בש"א 2449/96 לוי נ' לוי (לא פורסמה, ניתנה ביום 5.5.96)).

           יחד עם זאת, בהעלאת הטענה כי ביצוע פסק הדין יוביל להתמוטטותו הכלכלית של החייב לא די, ועל החייב לעמוד במספר תנאים שנקבעו בפסיקת בית משפט זה: ראשית, עליו להניח תשתית עובדתית מבוססת דיה באשר לנזקים שייגרמו לו, לטענתו, אם ימומש פסק הדין ובאשר לאפשרות תיקונם; שנית, עליו לשכנע את בית המשפט כי סיכויי ערעורו טובים הם; שלישית, על בית המשפט להביא במניין שיקוליו את הפגיעה העלולה להיגרם לזוכה אם יעוכב ביצוע פסק הדין (בש"א 8240/96, שם, בעמ' 405-406).

6.        במקרה דנן, לא שוכנעתי כי עלה בידו של המבקש לעמוד בתנאי הראשון - הנחת התשתית העובדתית לטענתו. תנאי זה הוא, לטעמי, בבחינת דרישת סף שבלעדיה אין להידרש לבחינת שני התנאים הנוספים. המבקש אמנם טען בתצהירו כי נוכח המצב הכלכלי הקשה בשוק יגרום מימוש הערבות לקריסת עסקו ולהגבלת חשבונו, אולם אין בכך כדי לבסס תשתית עובדתית מפורטת כנדרש. מדובר בטענה שאינה נסמכת על מסמכים שיכול היה המבקש להמציא, דוגמת מסמכים מהבנק שיעידו על מצבו הכלכלי, ונעדרת היא את הפירוט העובדתי המינימלי הנדרש באשר למצבו הכלכלי הנוכחי, באשר להיקף הנזקים שעשויים להיגרם לו אם לא יעוכב מימוש הערבות, באשר להכנסתו השוטפת ולרמת החיים שהוא ובני ביתו מנהלים (ראו גם: ע"א 6647/98, גנן נ' פקיד שומה תל-אביב פ"ד נג (1) 187, 191). בנסיבות אלה, אין בידי לקבוע כי המבקש עמד בנטל הבאת התשתית העובדתית לטענתו ועל כן כלל איני נדרשת לבחינת התנאים הנוספים שהוזכרו.

           למעלה מן הצורך אוסיף, כי מדובר בבקשה המובאת בפנינו בגלגול שלישי ועניינה ביישום החריגים לכלל המונע עיכוב ביצוע של פסק כספי. אין זו שאלה ממין השאלות המעוררות חשיבות כלשהי החורגת מעניינם של הצדדים ומצדיקה בירורה בפני בית משפט זה בגלגול שלישי.

           הבקשה נדחית איפוא.

           בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשס"ה (14.10.04).

                                                                                               ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: